12 אוקטובר 2023

ת"צ 36066-12-21 חאיק נ' חיים פרנקל השקעות בע"מ

בפני  כבוד השופטת, סגנית הנשיא רנה הירש

המבקש ליאור חאיק ע"י ב"כ עוה"ד אליעזר שוורץ

נגד

המשיבות

1.חיים פרנקל השקעות בע"מ

2.חיים פרנקל החזקות בע"מ

3. כושר כפר סבא בע"מ

4.כושר קריית אתא בע"מ

5.כושר חדרה בע"מ

6. כושר רמת השרון בע"מ

7.כושר יגאל אלון בע"מ

8.כושר ירקון בע"מ

9.כושר פלורנטין בע"מ

10.כושר שנקין בע"מ

11.כושר עזריאלי חולון בע"מ

12.כושר ראשונים בע"מ

13.כושר אשקלון בע"מ

14.כושר באר שבע בע"מ

15.כושר בת ים בע"מ

16.כושר רחובות בע"מ

17.ספייס הרצליה בע"מ

18.פיט אין א.ח. שינקין תל אביב בע"מ

19.כושר הרצליה בע"מ

20.כושר דיזינגוף בע"מ

21.כושר עזריאלי ב"ש בע"מ

22.כושר אבן גבירול בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אדם לוין

פסק דין

1. לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו2006- (להלן: החוק.)                               

רקע וטענות הצדדים                                      

2. המבקשת הגישה תובענה ובקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, המנהלת   

רשת של חסרי כושר, בטענה כי נשלחו על ידה דברי פרסומת בניגוד להוראות הדין.

בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה כך: "כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי  

חברת חיים פרנקל השקעות בע"מ ו/או על ידי מימחדרי הכושר "ספייס" בניגוד להוראות  

סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים,) התשמ"ב,1982- לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או לאחר שהודיע על סירוב לקבלת דברי פרסומת ו/או מבלי שצוינו בפרסומות פרטי יצירת הקשר ויתר הפרטים הנדרשים בדין ו/או מבלי שנרשם על 1981 וזאת בשבע השנים   

ידי המשיבה מאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות התשמ"א בתקופה שקדמה להגשת התובענה נושא בקשה זו".

3. בבקשה לאישור הסכם הפשרה טענה המשיבה היא פועלת בהתאם להוראות הדין   

בהוספת נמענים לרשימת מקבלי הודעות פרסום, וכי המערכות המנוהלות בחדרי הכושר אינן  

מאפשרות הוספות נמען אלא לאחר שסימן כי הוא נותן הסכמה לקבלת דבר פרסומת ולא ניתן   

להוסיף נמענים באופן ידני. בניגוד לכך, הליך הסרת נמענים מרשימת התפוצה בוצעה בחלק  

מהתקופה ובחלק מהמקרים באופן ידני, כך שייתכן שאירוע טעויות נקודתיות בהסרת נמענים,  

שאינן משקפות את מדיניות המשיבה או חדרי הכושר.   

במסגרת הסדר הפשרה לא עמד המבקש על טענותיו מכוח חוק הגנת הפרטיות ובקשר לרישום  

מאגר מידע, ובהתאם שונתה הגדרת הקבוצה. הצדדים ביקשו כי הקבוצה עליה יחול ההסדר   

כך: "כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי חברת חיים פרנקל השקעות בע"מ   

ו/או על ידי מימחדרי הכושר "ספייס" בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק  

ושידורים,) התשמ"ב,1982- לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או לאחר  

שהודיע על סירוב לקבלת דברי פרסומת ו/או מבלי שצוינו בפרסומות פרטי יצירת הקשר  

ויתר הפרטים הנדרשים בדין, וזאת בשבע השנים שקדמו למועד הגשת התובענה נושא  

בקשה זו ועד למועד אישור הסדר פשרה זה".                          

4. בטרם ניתנה החלטה לאישור התובענה כייצוגית, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת   

לאישור הסדר הפשרה. מאחר שמצאתי שהסכם פשרה זה הוא במתחם הסבירות, הורתי   

לצדדים לפעול בהתאם להוראות החוק בקשר לאישור הסדר הפשרה.               

 הסכם הפשרה פורסם כדין, בהתאם להחלטתי מיום 28.05.23 ועל פי הוראות סעיף 18 לחוק ותקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 )להלן: התקנות(. כמו כן, ביום 12.09.23 הגישה פרקליטות מחוז מרכז )אזרחי( הודעה לפי סעיף 18)ד( לחוק, לפיה המדינה לא מצאה לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה, לחיוב או לשלילה.

עיקרי הסדר הפשרה                                      

אפשרות מעשית לאתר את חברי הקבוצה  

5. בהסדר הפשרה המשיבה ציינה כי אין

הנטענת ולהעניק להם פיצוי באופן ישיר. מדובר לשיטת המשיבה בטעות נקודתית, שלא ניתן 

לברר מיהם הנמענים שקיבלו דבר פרסומת ללא שהיתה בעת המשלוח הסכמה לכך, על פי  

הוראות הדין.                                    

 בשל הקושי הממשי לזהות את חברי הקבוצה ולאתרם לצורך הענקת פיצוי, סברו הצדדים כי פיצוי בדרך של הענקת תרומה לעמותה.                       

6. הסדרה לעבר: המשיבה התחייבה לתרום לקרן לב"י – האגודה למען החייל מינויים  

לדחרי הכושר ברשת ספייס בשווי כולל של 225,000 ,₪ כאשר האגודה תוכל לממש את סכום  

התרומה, במלואו או לשיעורין, כפי שתמצא לנכון, בהתאם לצרכיה ולצרכי הנתמכים על ידה. 

המימוש ייעשה לצורך קבלת מינויים לכל חדר כושר ברשת ספייס, לפי המהיר הנוהג באותו 

חדר כושר וביחס לסוג ותנאי המינוי (ולא לפי מחיר מחירון.) סכום התרומה יהיה זמין החל מ-  

60 ימים לאחר שפסק הדין לאישור הסדר הפשרה יהפוך לחלוט, ועל למיצויו על ידי האגודה.   

הסדרה לעתיד: המשיבה וחדרי הכושר יחדדו את נהליהם תוך הדגשה, כי בכל גישה  

לכרטיס לקוח או מתעניין יש להקפיד שלא לאפשר משלוח הודעות, וכי בעת הסרת נמען באופן 

ידני יש להקפיד הקפדה יתרה על כך, שההסרה התבצעה בהצלחה. בנוסף, המשיבה וחדרי 

הכושר יקפידו הקפדה יתרה על כך, שבכל הודעת פרסומת יצוין כי יש אפשרות להסיר את פרטי  

הנמען מרשימת התפוצה באמצעות משלוח הודעה חוזרת.                    

7. במסגרת הסדר הפשרה, כללו הצדדים המלצתם המוסכמת לתשלום גמול למבקשת
בסך של 15,000 ,₪ ושכר טרחה לבא כוחה בסך של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, תשפה 
המשיבה את המבקש בגין החלק הראשון של האגרה ששולמה על-ידו בסך של 3,251 .₪

 עוד טענו הצדדים במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, כי לא נדרשת מומחיות מיוחדת, ואין הצדקה למנות בודק ולהכביר הוצאות מיותרות על הצדדים.            

8. לאחר פרסום הסדר הפשרה המוצע, הוגשה בקשה להסתלק מהקבוצה (בבקשה (10 על  

ידי שלושה: יוגב עזרא, אלעד בן-דוד, ו-ערן ליפר לוי. בהתאם להחלטה מיום 18.07.23 ומשלא  

הוגשה על ידי הצדדים להליך התנגדות לבקשה, זו אושרה. לפיכך, הסדר הפשרה לא יחול על 

מבקשים אלו.

דיון והכרעה                                     9. לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפני ואשר עיקרו פורט לעיל, אני מוצאת לנכון לאשר את הסכם הפשרה.

אני סבורה כי הסדר הפשרה עומד בתנאי סעיף  19(א) לחוק, ולפיו "ההסדר ראוי, הוגן 

וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה." וכי: "סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך 

היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין." ההסדר קובע מנגנון של תרומה 

משמעותית לעמותה ראויה בסכום של 225,000 ₪ וחסך את הצורך בניהול הליך משפטי על  

הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכך.                                

 בנוסף, במסגרת הסדר הפשרה התחייבה המשיבה לעדכן ולחדד את נהליה ולהקפיד על 

קיומם הקפדה יתרה, באופן שלא תישלח בעתיד הודעת פרסומת בניגוד להוראות הדין. מדובר 

בהסדר סביר וראוי והינו דרך ראויה להביא הליך זה לכדי סיום.                 

10. כמו כן, לנוכח הבדיקות שביצעו הצדדים והנתונים שפורטו בהסדר, אני מקבלת את עמדת הצדדים לפיה אין צורך במינוי בודק, אשר יחווה דעתו טרם יינתן פסק הדין, המאשר את הסדר הפשרה. בהתאם לסעיף 19 (ב)(1) לחוק, מצאתי כי בענייננו מתקיימים אותם "טעמים מיוחדים" לפיהם אין צורך במינוי בודק.                              

גמול ושכר טרחה                                   

11. כאמור לעיל, הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקשת בסך 15,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה בסך של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ.

על פי העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון במסגרת ע"א ,2046/10 עזבון  

המנוח משה שמש נ' דן רייכרט , (23.052012) בתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי, קביעת 

שכר טרחת עוה"ד המייצג תיעשה באחוזים, אשר שיעורם יחושב מהסכום שנגבה בפועל באופן  

מדורג, והוא תלוי בנסיבות ההליך, מהאופן בו הסתיים ומגובה הסכום שנפסק.          

בהתאם לסעיפים 22 ו- 23 לחוק, ולאחר היועמ"ש לא מצא להעיר דבר בנוגע להסדר  

הפשרה, לא לחיוב ולא לשלילה – גם לא בקשר עם הגמול ושכר הטרחה המוצע – אני מקבלת  

את ההסכמה בעניין זה. הגמול למבקש יעמוד על סך 15,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסך של  

45,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הסכומים ישולמו בתוך 14 ימים מהיום שבו פסק הדין המאשר 

את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט.                         

כמו כן ובהתאם להסכמת הצדדים, המשיבה תשפה את המבקש על תשלום המחצית  

הראשונה של האגרה כפי ששולמה.                                 

סוף דבר

12. אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.      המשיבה תישא במלוא הסכום של המחצית השנייה של האגרה.      

13. על הצדדים לפרסם הודעה בדבר פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25 (א)(4) לחוק. הפרסום ייעשה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בשפה העברית, באותיות בגודל 3 מ"מ לפחות. המשיבה אף תעמיד את פסק הדין והסדר הפשרה המלא לעיון גם באתר האינטרנט שלה, בקישור ישיר מדף הבית, והפרסום  באתר יוותר למשך 120 יום מהמועד הקובע שהוגדר בהסכם הפשרה.                              

14. בהתאם להוראות סעיף 19(ה) לחוק, המזכירות תשלח העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ד, 12 אוקטובר ,2023 בהעדר הצדדים.                  

בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לפעול בהתאם לסמכותו מכוח הוראות ס' 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-

2006 )להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות(" ותקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע2010- )להלן: "תקנות

התובענות,(" ולהורות על אישור הסדר הפשרה המפורט להלן )להלן: "הסדר הפשרה(" על כל רכיביו, כדלקמן:

א.   כי המשיבה תפרסם תוך 14 ימים ממתן החלטה בבקשה את פרטי ההסדר כקבוע בס' )18ג( ו־25 לחוק, בנוסח

המצורף כנספח1 לבקשה זו, או בכל נוסח אחר שעליו יורה בית המשפט הנכבד )להלן - "ההודעה הראשונה;("

ב.   כי המשיבה תעביר בתוך 14 ימים ממועד מתן החלטה בבקשה העתקים מבקשה זו אל היועצת המשפטית

לממשלה, וכן לכל גורם נוסף לפי קביעת בית המשפט הנכבד, כאמור בסעיף )18ג( לחוק;

ג.        כי הקבוצה עליה יחול הסדר פשרה זה הינה: "כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי חברת

חיים פרנקל השקעות בע"מ ו/או על ידי מי מחדרי הכושר ברשת "ספייס" בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת )בזק ושידורים,( התשמ"ב,1982- לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או לאחר שהודיע על סירוב לקבלת דברי פרסומת ו/או מבלי שצוינו בפרסומות פרטי יצירת הקשר ויתר הפרטים הנדרשים בדין, וזאת בשבע השנים שקדמו למועד להגשת התובענה נושא בקשה זו ועד למועד

אישור הסדר פשרה זה."

ד.    כל אדם הטוען כי הוא חבר בקבוצה יוכל להגיש התנגדות בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה הראשונה,

והיועצת המשפטית לממשלה תוכל להגיש את עמדתה בתוך 45 ימים מהיום שבו ההסדר הומצא לידיה;

ה.   לאחר שמיעת התנגדויות ובקשות לצאת מן הקבוצה )כאמור בסעיפים )18ד,( )18ה( ו־)18ו( לחוק,( ככל שתהיינה כאלה - לקבוע כי הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה

)כאמור בסעיף )19א( לחוק( וביתר נסיבות העניין;

ו. לקבוע כי בנסיבות העניין, אין צורך במינוי בודק )כאמור בסעיף )19ב( לחוק;(

ז. לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק-דין, כאמור, בין היתר, בסעיפים )18א( ו־)19ג( לחוק; ח.   לקבוע, בהתאם לסעיפים )19ו,( 22 ו־23 לחוק את הגמול למבקש ואת שכר טרחת בא כוחו, וזאת בהתחשב

בהמלצת הצדדים שלפי סעיף )18ז(2)( לחוק ובאמור בהסדר הפשרה;

ט.   כי המשיבה תפרסם את החלטת בית המשפט הנכבד לאשר את הסדר הפשרה, כאמור בסעיף (4)25 לחוק, בשני עיתונים יומיים, בנוסח שיובא לאישור בית המשפט הנכבד בתוך 7 ימים ממועד מתן ההחלטה, או

בכל נוסח אחר שעליו יורה בית המשפט הנכבד )להלן: "ההודעה השנייה.(" 

א.   רקע עובדתי

.1   ביום 16.12.21 הגיש מר ליאור חאיק )להלן: "המבקש(" תובענה ובצידה בקשה להכיר בה כייצוגית לבית

משפט השלום ברחובות, כנגד חיים פרנקל השקעות בע"מ )לעיל ולהלן: "המשיבה," ו"-בקשת האישור.("

.2   המבקש טען, כי המשיבה מפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת )בזק ושידורים,( התשמ"ב1982-

)להלן: "חוק התקשורת(" בדרכים הבאות:

לטענת המבקש, המשיבה שולחת לנמענים הודעות שיווקיות ללא קבלת הסכמתם. כך, לטענתו, לאחר שבשbת 2016 bיהל הליך משפטי כנגד המשיבה בו טען כי שלחה לו הודעות ללא הסכמתו )הליך שהסתיים בפשרה בין הצדדים,( בשנת 2021 נשלחה למבקש הודעה פרסומית נוספת, ללא הסכמתו. המבקש הוסיף והתבסס על עניינו של מר משה מעוז - חמו של המבקש - אשר לטענתו קיבל גם הוא הודעות פרסומיות מבלי שנתן הסכמתו לכך. המבקש אף טען, כי המשיבה פועלת

להשגת פרטיהם של אנשים שלא כדין, בכדי לשלוח להן הודעות פרסומיות.

.2.1

לטענת המבקש, המשיבה מאפשרת לנמענים  להסיר עצמם באמצעות קישור בלבד, ולא באמצעות השבת מסרון למספר ממנו התקבלה ההודעה הפרסומית, וזאת בניגוד להוראות סעיף 30א)ד( לחוק

התקשורת, לטענתו.

.2.2

לטענת המבקש, הודעותיה הפרסומיות של המשיבה לא עומדות בדרישות הצורניות הקבועות

בחוק התקשורת. כך, לשיטתו, הודעותיה של המשיבה לא כוללות את "שמו של המפרסם, כתובתו

ודרכי יצירת הקשר עמו," כקבוע בסעיף 30א)ה( לחוק התקשורת.

2.3

לטענת המבקש, הודעותיה הפרסומיות של המשיבה לא עומדות בדרישות הצורניות הקבועות

בחוק התקשורת. כך, לשיטתו, הודעותיה של המשיבה לא כוללות את "שמו של המפרסם, כתובתו

ודרכי יצירת הקשר עמו," כקבוע בסעיף 30א)ה( לחוק התקשורת.

3. המבקש הוסיף וטען, כי המשיבה מפרה את הוראות סעיף 17ד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א,1981- הקובעות כי אין לנהל או להחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר אלא אם יש בידי המחזיק רישום

המציין את המקור ממנו התקבל אוסף הנתונים לצורך המאגר ומועד קבלתו.

4. המשיבה השיבה לבקשת האישור, ודחתה מכל וכל את טענות המבקש. לצד טענת המשיבה, כי היא איננה בעלת הדין הרלוונטית, בהיותה חברת אחזקות ולא הגורם אל מולו התקשרו הנמענים או הגורם אשר שלח

מסרונים לנמענים, המשיבה התייחסה לגוף טענות המבקש בשאלת חוק התקשורת, כדלקמן:

ראשית, המשיבה הבהירה, כי בניגוד לטענות המבקש, חדרי הכושר ברשת ספייס שולחים מסרונים רק לנמענים אשר הביעו את הסכמתם לקבלת המסרונים. כך, המשיבה הסבירה, כי חדרי הכושר לא רוכשים לידים )קרי, פרטים של נמענים לצורך משלוח הודעות פרסומיות,( אלא כי מערכותיהם כוללות אך ורק פרטי מתעניינים ולקוחות.

כך, למערכות מוזנים פרטיהם של מתעניינים או של מנויים תוך תיעוד הסכמתם או סירובם לקבל דברי פרסומת - כאשר מדובר במתעניינים המשאירים פרטיהם במרשתת )באתר חדרי הכושר, או בפרסומים שונים ברחבי האינטרנט( מופיעה תיבה מפורשת בה מובהר כי: "אני מעוניין/ת לקבל עדכונים, הטבות ומבצעים מרשת מועדוני ספייס באמצעות מיילים, מסרונים או כל אמצעי אחר" והמתעניין רשאי להחליט האם הוא מסכים לכך או לא, וכאשר מדובר במנוי, גם הסכם ההתקשרות כולל יידוע דומה, תוך הבהרת זכות הסירוב של המנוי. לצד זאת, גם כאשר מנוי משאיר את פרטיו בביקור פיזי בחדרי הכושר, מוצג לו נוסח זהה לבחירתו.

 משכך, המשיבה עמדה על כך, כי התנהלות חדרי הכושר תואמת את דרישת סעיף 30א)ב( לחוק, הקובע, כי: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת" וכי התנהלות זו אף תואמת את הוראת סעיף 30א)ג( המתיר לשלוח מסרון כאשר הנמען (1) מסר את פרטיו למפרסם בעת רכישה או משא ומתן לרכישה והמפרסם הודיע לו כי הפרטים ישמשו למשלוח פרסומים (2) קיבל הזדמנות לסרב לקבל פרסומים

והוא לא עשה כן (3) וכאשר הפרסומים מתייחסים למוצר או לשירות מסוג דומה לשירות הנדון.

4.2 

שנית, המשיבה הבהירה, כי המסרונים עונים על הנוסח הקבוע בחוק התקשורת, שכן סעיף 30א)ה(2)( לחוק התקשורת קובע, כי: "על אף הוראות פסקה ,(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב,". ולכן, חדרי הכושר לא נדרשים לציין את כתובתם; חדרי הכושר רשאים לציין את שמם המסחרי ולא את שמם ברשם החברות )תאמ 12597-08-16 שימרית גיונה נ' רי באר בי.אס. בע"מ (נבו, ,(24.7.19 בעמ' ;(11 וחדרי הכושר אפשרו לנמענים להסיר עצמם )בהודעה חוזרת או בקישור, כמפורט להלן( באופן העונה על דרישת הצגת דרכי יצירת הקשר )תצ 47554- 07-20 דוד ביטון נ' אורן לנצנ'ר (נבו, (3.8.21 בעמ' ;18 עא 2526-12-17 קסטרו מודל בע"מ נ' בר רגב (נבו, ,(8.4.18 בעמ' ;(8 תצ 3523-03-17 אקשטיין נ' פרופורציה (נבו, (29.1.21 בעמ' .(17

4.3

שלישית, המשיבה עמדה על כך, שגם אופן ההסרה מרשימת התפוצה עומדת בדרישות הדין - כך, עד לשנת 2021 נמען שביקש להסיר עצמו יכול היה לעשות כן בדרך אחת בלבד - משלוח הודעת

SMS חוזרת בבקשה להסיר עצמו )כך שגם לשיטת המבקש, בתקופה זו אין התנהלות פסולה;( החל משנת ,2021 ועל מנת לשפר את אפשרות ההסרה )שכן הנמען נדרש לשלוח הודעה בנוסח המבוקש - למשל, המילה "הסר" - כדי שהמערכת תזהה את הבקשה ותסיר את הנמען( הוצג במסרונים קישור כאשר הנמענים עדיין יכולים להסיר עצמם בהודעה; ולאחר מכן, המערכת אף הוגדרה במצב מחמיר יותר, בו כל הודעה SMS הנשלחת בחוזר גורמת להסרת הנמען. משכך, לכל

היותר טענת המבקש בסוגיה זו רלוונטית לפרק זמן קצר.

4.4

רביעית, המשיבה התייחסה בהרחבה לפסיקה אשר דנה בשאלה האם קישור עומד בדרישות חוק התקשורת: (1) המשיבה הציגה פסיקה ענפה לפיה קיומו של קישור עומד בדרישות הדין, הן

בהליכים ייצוגיים והן בהליכים רגילים; (2) המשיבה הציגה את פסיקת בית המשפט העליון לפיה,

ממילא השאלה האם הקישור מספק היא שאלה פרטנית, הנטועה בעובדות המקרה, כאשר נקבע, כי כאשר מדובר בקישור הנשלח מגורם ידוע, שאין סיבה לחשוש ממנו, טענת הנמען כי "חשש להקיש עליו" לא תתקבל, וסירובו לעשות כן מהווה חוסר תום לב השולל את זכותו לפיצוי )רעא

4704/20 יונתן בן-עמי נ' LTD IRELAND FACEBOOK (נבו, (9.2.21 )להלן: "הלכת בן-

עמי;(" ראו גם עא )ת"א( 51122-10-19 ירון אוציקובסקי נ' אל על נתיבי אויר לישראל בעמ (נבו,

;(23.11.20 רת"ק 51774-07-20 המאושר נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (נבו, ,(30.7.20

בס' ;11 תק 10025-06-21 חזוב נ' אמ. ג'י. אס. ספורט טרדינג (נבו, ,(17.8.21 בעמ' .(6

4.5

וחמישית, המשיבה אף התייחסה לעניינו של המבקש, וחמו מר משה מעוז. ביחס למר מעוז המשיבה הראתה, כי במערכות מתועדת הסכמתו של מר מעוז )אשר השאיר פרטיו כמתעניין בשירותי המשיבה, כאשר התיבה בדבר הסכמתו לקבלת הודעות שיווקיות סומנה( ואילו בעניין המבקש המשיבה טענה, כי המבקש ככל הנראה יצר קשר עם נציגי חדרי הכושר וביקש לסמנו כמי שמתעניין בקבלת הודעות, ולמצער כי חלה טעות נקודתית במסגרתה נציג נכנס לכרטיסו של המבקש, בשגגה )קרי, במקום לכרטיסו של נמען אחר( וכך התווסף הסימון. עוד טענה המשיבה, כי לפי הלכת בן-עמי, ממילא המבקש נעדר עילה, שכן הוא הוכיח בהתנהלותו כי הוא אינו חושש מהקשה על קישורים הנשלחים לו מחדרי הכושר ברשת ספייס.

5.

המשיבה הוסיפה והתייחסה לטענות המבקש בכל הנוגע להוראות חוק הגנת הפרטיות, והבהירה כי: ההגדרה "מאגר מידע" בסעיף 7 לחוק מחריגה מאגרי מידע הכוללים רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכן החוק לא נועד לחול על מאגר שייעודו לשמור על קשר עם לקוחות, וכי כך נקבע גם בפסיקה )תצ 39798-11-15 גלנטי נ' י.נ.מ ראונד טייבלז קונספטס בע"מ (נבו, ,(21.12.16 בעמ' ;(18 בשא )ת"א( 22526/06 לשכת עורכי הדין בישראל נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (נבו, ;(20.12.06 כי המידע בו עסקינן לא נכלל תחת אף אחת מהקטיגוריות שבחוק; כי לא הוכח שהמידע "מיועד לעיבוד ממוחשב;" כי לא נערך אפיון של הנמענים כנדרש בסעיף 17ג לחוק הגנת הפרטיות; כי חוק הגנת הפרטיות הינו דין כללי בעוד חוק התקשורת הינו דין ספציפי,

שנועד להעמיד מסגרת ייעודית לטיפול בסוגיית דואר הזבל, ומשכך, גובר על חוק הגנת הפרטיות; ועוד

6.

לצד טענות אלו לעיל, המשיבה עמדה על הקשיים המשמעותיים, לשיטתה, הכרוכים בניהול ההליך בנסיבותיו כאן. בין היתר, המשיבה טענה כי: (1) בקשת האישור נסמכה על עניינו האישי של המבקש ועל 2 תביעות קטנות, באופן שאינו מבסס קבוצה או שיטה רוחבית העונה על דרישות החוק (2) לא מתקיים יסוד המשותפות הנדרש בהליך הייצוגי, עת ההליך מחייב בירור פרטbי וספציפי אצל כל bמען של הרכיבים העובדתיים הנדרשים לביסוס חברות בקבוצה )לרבות בשאלה מי רצה לקבל מסרונים; מי לא קיבל מסרונים לאור חסימה במכשיר; מי עשה שימוש בקישור; מי הסיר עצמו בהודעה חוזרת; ועוד( וכן בירורים בדבר מאפייניו הפרטניים של הנמען ותום לבו )לרבות: מי היה מנוי של חדרי הכושר ומי רק השאיר פרטים; מי בחן את ההצעות שהוצעו לו ונכנס לקישורים כדי לצפות בהם; מי הסכים להצעות והביעו את שביעות רצונם מקבלת המסרונים;  מי לא חשש ממנגנון ההסרה באמצעות הקישור; ועוד.( לאחר מכן גם נשאל שאלות הנוגעות לנזק )מי חש פגיעה מעצם הקישור; מהו הנזק הלא ממוני הספציפי, אשר נגזר ביחס לכל נמען פרטני מהתנהלותו, מתום ליבו, ממאפייניו ומאופן הקשר שלו עם חדרי הכושר.( היקף הנושאים הפרטניים מבהיר, כי יסוד המשותפות לא מתקיים (3) ההליך הייצוגי אינו "הדרך היעילה וההוגנת" שכן כאשר ניתנה אפשרות להסרה בקישור, יש לבחון אצל כל נמען מהי הסיבה שבגינה לא הקיש על הקישור, האם הכיר את שולח ההודעה, האם עשה שימוש בקישור בעבר כדי לצפות בהטבות שהוצעו לו, ועוד – כדי לקבוע האם הוא זכאי לסעד כלשהו. כך ששאלת תום הלב נוגעת ישירות לזכאות לפיצוי, ומענה לה מחייב חקירה של כל נמען כדי לבסס את עילתו האישית. מכיוון שהלכה היא, כי ההליך הייצוגי לא מכשיר פגיעה בזכויות הדיוניות של הנתבע, כאשר טענות ההגנה מצריכות חקירה פרטנית של כל נמען ונמען, אין לאשר את התובענה. 

7.

המבקש הגיש תגובה לתשובת המשיבה, הכחיש את טענות המשיבה, וטען, בין היתר, כי קיימת יריבות בין הצדדים לאור הוראות חוק התקשורת הנוגעות בזהות המפרסם; כי לא ניתנה הסכמתו של המבקש וכי התנהלותה של המשיבה לא קולעת לחריגי סעיף 30א לחוק התקשורת בשאלת ההסכמה למשלוח הודעות; כי לא קיימת אפשרות הסרה בנוסף לקישור מכיוון שבהודעה לא נכתב אחרת; ועוד טענות נוספות, כמפורט בהרחבה בכתב התגובה.

8.
ביום 7.12.22 התקיים דיון קדם משפט, בו דן בית המשפט הנכבד בטענות הצדדים, והמליץ לצדדים לקיים

שיח לצורך סיום ההליך בהסכמה. שיח זה נשא פרי בדמות בקשה זו והסדר הפשרה המפורט במסגרתה.

9.

כמפורט להלן, הצדדים סבורים, כי אימוץ הסדר פשרה זה הינו הדרך היעילה וההוגנת לסיום המחלוקת, מבלי שאף צד יודה בטענות הצד האחר ו/או יודה בחבות כלשהי, ובכפוף לאישורו של הסדר הפשרה על ידי בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה על כל רכיביו, והכל על פי תנאי הסדר זה להלן.

ב.   הפשרה המוצעת על ידי הצדדים

10. בעקבות הערות בית המשפט הנכבד בדיון קדם המשפט, הצדדים באו בדברים, והמשיבה הציגה בפני

המבקשים את הטענות הבאות )אשר המבקש אינו מודה בהן,( שעל בסיסן גובשו ההסכמות המפורטות להלן

10.1

ראשית, המשיבה הציגה בפני המבקש ובא כוחו את האופן שבו נמענים מתווספים למערכות חדרי הכושר, לרבות על דרך הדגמה של נמען המצטרף כאשר הוא מסמן כי הוא מסכים לקבל דבר פרסומת ונמען המצטרף כאשר הוא מסרב לקבל דבר פרסומת. במסגרת זו, המשיבה הראתה למבקש ולבא כוחו, כי בעת השארת פרטים קיימת תיבה לסימון האם הנמען מסכים או לא מסכים להודעות )כנטען גם בתשובתה לבקשת האישור;( כי פרטים אלו נשאבים כמות שהם למערכות חדרי הכושר )כאמור, הדבר בוצע באמצעות הסרטת תהליך הרשמה של נמען המצטרף כאשר הוא נותן הסכמה, ונמען המצטרף ללא מתן הסכמה;( וכי מערכות חדרי הכושר לא מאפשרות הוספת נמענים באופן ידני, אלא מוגבלת להוספת נמענים שהשאירו פרטים.

10.2 

שנית, בניגוד להליך הוספת הנמענים, בחלק מהתקופה ובחלק מהמקרים הסרת נמענים מרשימת התפוצה בוצעה באופן ידני. מטבעה של כל פעולה המצריכה מעורבות אנושית, ייתכן שאירעו טעויות נקודתיות בהסרת נמענים )אשר הסכמתם ניתנה בעת צירופם( שאינן משקפות את מדיניות המשיבה או חדרי הכושר

11.

לאור האמור, ומכוח הטעמים שיפורטו בהמשך בקשה זו, הגיעו הצדדים לכדי ההסכמות הבאות, לצורך סיום המחלוקת בהסכמה. יובהר, כי המבקש, מבלי שהוא מקבל ומודה בטענות המשיבה, לצרכי בקשה לאישור הסדר פשרה זה בלבד, לא עומד על טענותיו מכוח חוק הגנת הפרטיות, לאור ההסדרה המושגת בהסדר פשרה זה והמלצת בית המשפט הנכבד למקד את השיח בעילה מכוח חוק התקשורת:

ב.1.   פיצוי לעבר

12.

לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות התביעה המשיבה תתרום לקרן לב"י – האגודה למען החייל מנויים לחדרי הכושר ברשת ספייס בשווי כולל 225,000 ₪ )להלן: "האגודה" ו"-סכום התרומה" בהתאמה,( אשר הצדדים סבורים כי מהווה סכום ראוי בנסיבות העניין )כמפורט בפרק ג. להלן

13.

מימוש התרומה יתבצע כדלקמן:

13.1

האגודה תוכל לממש את סכום התרומה לצורך קבלת מנויים לכל חדר כושר ברשת ספייס, לפי המחיר הנהוג באותו חדר כושר ביחס למנוי אותו היא מבקשת לרכוש ובהתאם לתנאיו. מובהר, כי "עלות" המנוי תהא זהה לעלות המפורסמת על ידי חדרי הכושר ואשר מוצעת לכל המבקש לרכוש מהם מנויים )קרי, כי מנויי האגודה לא ימומשו בהתאם למחיר "מחירון" שאינו רלוונטי

לצרכן פרטי הרוכש מנוי;(

13.2

האגודה תוכל לממש את סכום התרומה במלואו או לשיעורין, כפי שתמצא לנכון. קרי, האגודה תוכל לקבל מנויים במלוא סכום התרומה בפעימה אחת, או לקבל מנויים מעת לעת, לפי צרכיה וצרכי הנתמכים על ידה;

13.3

סכום התרומה יהא זמין החל מ- 60 ימים לאחר שפסק דין המאשר את הסכם הפשרה יהפוך לחלוט, ועד למיצויו על ידי האגודה;

14.

ובהר, כי אין למשיבה וב"כ, ו/או למבקש וב"כ ו/או לחדרי הכושר קשר עם האגודה, והפיצוי המוצע לא

יבוא על חשבון או במקום כל תרומה שהמשיבה או מי מחדרי הכושר התכוונו להעניק.

ב.2.  הסדרה עתידית

בשל המחלוקת בין הצדדים, ועל מנת להסדיר את הסוגייה באופן צופה פני עתיד ולרווחת חברי הקבוצה,

הוסכם בין הצדדים, כי המשיבה )וחדרי הכושר( יסדירו את התנהלותם כלפי עתיד, כדלקמן:

15.1

בשים לב לטענת המשיבה כי ייתכנו מקרים שבהם הודעות יישלחו, בשגגה, למי שאינו מעוניין בקבלתן )כמפורט לעיל,( המשיבה וחדרי הכושר - אשר מדגישים בשנית כי לכל היותר מדובר בטעות נקודתית המנוגדת למדיניות ולהתנהלות השגרתית והרגילה שלהם - יחדדו את נהליהם תוך הדגשה, כי בכל גישה לכרטיס לקוח או מתעניין יש להקפיד שלא לאפשר משלוח הודעות, וכי בעת הסרת נמען באופן ידני יש להקפיד הקפדה יתרה על כך, שההסרה התבצעה בהצלחה;

15.2

המשיבה וחדרי הכושר יקפידו הקפדה יתרה על כך, שבכל הודעה פרסומית הנשלחת לנמענים

יצוין, כי הנמען יכול להסיר עצמו באמצעות משלוח הודעה חוזרת

16.

לעניין זה יופנה בית המשפט הנכבד לפסק דינו של כבוד השופט ע' גרוסקופף בת.צ. )מחוזי מרכז( 36086-07- 11 עו״ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט )שותפות רשומה( ואח׳ ,(19.9.2012) שם נדונו מספר בקשות לאישור

תובענות כתובענות ייצוגיות בעילה של הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת:

"עיקר עניינה של הקבוצה היא בהתנהלות המשיבים בעתיד ולא באירועים שהתרחשו בעבר. הטעם לכך הוא שממילא אין לצפות כי במסגרת התובענה הייצוגית יינתן סעד צופה פני עבר לחברי הקבוצה עצמם, בעוד שהפסקת ההתנהלות הפסולה מעתה ואילך צפויה להטיב, בהנחה שהתובענה מוצדקת, עם חברי הקבוצה."

ב.3.   גמול, שכר טרחה והחזר אגרה

17.

הצדדים ממליצים כי ישולם גמול למבקש גמול בגובה 15,000 ,₪ וכן כי ישולם שכר טרחה בגובה 45,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, לב"כ המבקש, כאשר סכומים אלו משולמים בנוסף לסכום הפיצוי הכולל. סכומים אלו ישולמו תוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט.

18.

עוד מוצע, כי המשיבה תשיב למבקש את חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידו, בסך של 3,251 .₪ כן

מוצע, כי המשיבה תישא במלוא הסכום של המחצית השנייה של האגרה.

19.

הפסיקה הכירה בחשיבות השגת הסדרים מן הסוג האמור והקצתה גמול ושכר נאותים למי שהסתכנו, טרחו

והצליחו.

20.

בנסיבות המתוארות לעיל, המבקש יטען כי הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הביאה לתרומה ציבורית ממשית, להגנה על אינטרס ציבורי, להרתעת גופים גדולים בעלי יכולת לפגוע בזכויות הציבור במגוון תחומים ובהיקף רחב ובהתאם לפסיקה גם בכך יש כדי לבסס פסיקת גמול ושכ"ט בשיעור ראוי.

21.

לצורך המלצת הצדדים לעניין גמול ושכר טרחה, נלקח בחשבון כי המבקש ובא כוחו נטלו על עצמם סיכון בהגשת התובענה לטובת הכלל, ואף פעלו טרם הגשת התביעה בתום לב ושלחו מכתב התראה טרם הגשת תביעה ייצוגית, ובכך יש כדי לפסוק גמול ושכ"ט, כפי שהכירה בכך הפסיקה.

22.

לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בגודל הקבוצה, לאור הפיצוי המוצע והאכיפה הצופה פני עתיד, ולאור העבודה שהשקיעו המבקש ובא כוחו בהכנת התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית, תוך ניהולה ביעילות ובחיסכון בזמן שיפוטי יקר, תוך ניהול מו"מ ענייני וישיר, מבוקש לאשר את הסכומים עליהם ממליצים הצדדים, שהינם על הצד הסביר.

ב.4.   הקבוצה והצדדים להסדר זה

 23.

בשים לב לתוכן הסדר פשרה זה, למחלוקות בין הצדדים, לטענות הצדדים עד כה, ולהמלצת בית המשפט הנכבד בדיון קדם המשפט בדבר העילות שבבסיס הסדר הפשרה, הצדדים מבקשים לתקן את הגדרת הקבוצה, כך שהקבוצה מושא הסדר פשרה זה תוגדר כדלקמן: "כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי חברת חיים פרנקל השקעות בע"מ ו/או על ידי מי מחדרי הכושר ברשת "ספייס" בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת )בזק ושידורים,( התשמ"ב,1982- לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או לאחר שהודיע על סירוב לקבלת דברי פרסומת ו/או מבלי שצוינו בפרסומות פרטי יצירת הקשר ויתר הפרטים הנדרשים בדין, וזאת בשבע השנים שקדמו למועד להגשת התובענה נושא בקשה זו ועד למועד אישור הסדר פשרה זה."

24.

כמפורט בכתבי הטענות, בין הצדדים מחלוקת משמעותית בדבר מעמדה של המשיבה. בעוד המבקש סבור, כי המשיבה הינה בעלת דין ראויה, כאשר המשיבה סבורה כי ריבו של המבקש )ושל הקבוצה( צריך היה להיות מופנה דווקא לחדרי הכושר עצמם.

25.

משכך, ולצורך הסדר פשרה זה בלבד, הסכימו הצדדים כי בקשת האישור תתוקן כך שהמשיבה וחדרי הכושר

)בהתאם לרשימה המצורפת כנספח 2 לבקשה זו( יהיו המשיבים לבקשת האישור, וצד להסדר פשרה זה.

26.

כידוע, בית המשפט רשאי ובכל עת לצרף בעלי דין מיוזמתו בהתאם לתקנה )46א( לתקנות על ההליך דנן מכוח תקנה )180ג( (1)לתקנות וזאת גם בהינתן הוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד .1984

27.

הלכה פסוקה היא כי תקנה זו אינה מוגבלת רק לצירוף בעלי דין נוספים בצד בעלי דין קיימים אלא היא רחבה דייה על מנת להיתר גם החלפת בעל דין בבעל דין אחר על מנת שימצאו לפני בית המשפט בעלי הדין הנכונים. )ראה ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רחוב רבי נ' קדמת לוב בע"מ(

רשימת חדרי הכושר מצ"ב כנספח 2 להסדר פשרה זה;

ב.5.   הצהרות הצדדים והוראות נוספות

28.

הצדדים מצהירים, כי לא ידועה להם כל מניעה - חוקית, חוזית או אחרת - להתקשרותם בהסדר פשרה זה ולקיום חיוביהם על פיו במלואם ובמועדם, הכל בכפוף לאישורו על ידי בית המשפט. אין בהתקשרותם בו משום הודאה בטענה ו/או דרישה כלשהי של הצד האחר ובהתאם, נערך הסדר זה מבלי להודות באחריות ו/או בכל טענה נגד המשיבה ו/או מי מטעמה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, לבקשת האישור והתובענה.

.29  לא אושר הסדר פשרה זה על ידי בית המשפט הנכבד - יהא ההסדר בטל מעיקרא, ויחולו ההוראות שלהלן:

29.1

התנה בית המשפט נכבד את אישור ההסכמות בהסדר זה בתנאים שלא מקובלים על מי מהצדדים, יהיה כל אחד מהצדדים זכאי לבטל הסדר זה, בתוך 14 ימי עסקים ממועד החלטת בית המשפט, על פי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט, וזאת לאחר הודעה בכתב לצד השני.

29.2

מימש צד להסדר זה את זכותו לבטל את ההסדר וכן בכל מקרה אחר בו לא יאושר הסדר פשרה זה בכללותו ובשלמותו, יהיו הסדר פשרה זה, על נספחיו והטיוטות שהוחלפו במסגרתו, בטלים וחסרי תוקף משפטי מדעיקרא, אסורים להצגה בכל הליך משפטי, והאמור בהם לא ישמש את הצדדים לא כראיה ולא בדרך אחרת, בין בהליך משפטי ובין בכל הליך אחר, לא ייזקף לחובת או

לטובת מי מהצדדים, ולמי מן הצדדים לא תהא כל טענה, תביעה או זכות כלפי משנהו בגין כך

29.3

למען הסר ספק יצוין, כי בקרות האמור לעיל, הצדדים יחזרו לנהל את ההליכים המשפטיים מבלי

שלהסדר זה תהיה נפקות ו/או השלכה כלשהי על ניהולם.

30.

עם אישור פשרה זו - המבקש, ב"כ המבקש והקבוצה מוותרים כלפי המשיבה ו/או חדרי הכושר ו/או עובדיה ו/או מנהליה ו/או כל מי מטעמה, על כל טענה ו/או דרישה ו/או פלוגתא ו/או עילה בקשר עם הטענות ו/או העילות שנטענו במסגרת התובענה הייצוגית וכתבי הטענות בהליך. בהתאמה, עם אישור ההסדר ומתן תוקף של פסק דין להסדר זה, יתגבש מעשה בית דין כלפי הקבוצה, בקשר עם כל טענות ו/או העילות כאמור.

.31

לא יהיה תוקף לשינוי ו/או ויתור בהסדר זה או בהוראה מהוראותיו, אלא אם נעשו בכתב ובחתימת הצדדים.

32.

הצדדים מתחייבים לעשות כל שביכולתם על מנת להסיר כל התנגדות או הסתייגות להסדר הפשרה, כך שזה

יאושר על ידי בית המשפט.

33.

הסכם זה מגלם את מכלול המצגים וההסכמות בין הצדדים עובר לחתימתו, ולא יישמע צד בטענה בדבר מצג

או הסכמה אשר לא נזכרים בהסכם זה. עם חתימת הסדר פשרה זה בטלים ומבוטלים כל הסדר, הסכם,

טיוטת הסכם, זיכרון דברים, הצהרה, הבטחות והתחייבויות בין הצדדים ו/או מי מטעמם קודם לחתימתו, אם וככל שנערכו. כל טיוטות ההסדר והתכתובות שהוחלפו בין הצדדים בקשר להסדר אינן מחייבות, לא

ישמשו לפרשנות, לא יוצגו בפני ערכאות שיפוטיות ולא יהיו קבילות כראיה בהליכים שיפוטיים ובכלל

34.

נמנע צד להסדר מלעשות שימוש בזכות מזכויותיו על פי הסדר הפשרה או על פי כל דין, או לא השתמש בזכות

כאמור במועד - לא ייחשב הדבר כוויתור מצידו על הזכות האמורה.

35.

כתובות הצדדים בכל הקשור למסירת הודעות ובכל הקשור בביצועו וקיומו של הסדר הפשרה, הן כמפורט במבוא להסדר הפשרה. כל הודעה שתשלח בדואר רשום לפי הכתובת ה"נל, תיחשב שנתקבלה תוך 72 שעות מעת מסירתה למשלוח בבית דואר בישראל.

36

המבוא להסכם זה, הצהרות הצדדים לו ונספחיו מהווים חלק בלתי נפרד הימנו, וחלוקת הסכם זה לסעיפים,

מתן הכותרות לסעיפים ומספורם, נעשו לשם הנוחות בלבד, ואין לייחס להן כל משמעות בפרשנות ההסכם.

ג.   הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין

ג.1.   הפיצוי המוענק במסגרת הסדר זה ראוי, הוגן וסביר

37.

בעת בחינת הסדר פשרה בהליך ייצוגי יש להביא בחשבון את הגינות ההסדר המוצע מבחינת חברי הקבוצה. על תכלית ההגינות נאמר, כי "על מנת להכריע האם הסדר הפשרה הוא הוגן מבחינת חברי הקבוצה יש לבחון את היחס שבין התועלת שתצמח לחברי הקבוצה מהמשך ניהול ההליך עד להכרעה בו לבין התועלת שתצמח להם מהסדר הפשרה, תוך מתן תשומת לב לסיכויים ולסיכונים הכרוכים בניהול התובענה ולעלויות ניהולה" )ת"צ 30028-04-11 יצחקי נ' מגדל חברה לביטוח, סעיף 69 (נבו, .((21.11.2016

38.

הצדדים סבורים כי הסדר פשרה זה מגשים את תכלית ההגינות, וכן כי שיקולי עזר נוספים תומכים במסקנה

כי הסדר הפשרה הוגן, סביר וראוי בנסיבות העניין ועל כן כי יש לאשרו:

39.

ראשית, ובכל הנוגע לגובה התרומה, מדיניות חדרי הכושר היא לשלוח הודעות אך ורק למי שמעוניין בקבלתן והסכים לכך. פרטי הנמענים נקלטים במערכת כשהם כוללים את הסכמת הנמען או סירובו. משכך, ענייננו לא עוסק במדיניות או בתופעה רוחבית, וככל שנשלחו הודעות למי שלא ננתן הסכמה, הדבר מהווה טעות נקודתית שלא עולה בקנה אחד עם רצונם המפורש של חדרי הכושר להימנע מכך. כמו כן, המשיבה טוענת כי ככל שבעקבות טעות נקודתית באותם מקרים בהם נדרשה הסרה ידנית של נמען, לא הוסר הנמען, מדובר גם כן בטעות נקודתית שאין כל דרך לבררה באופן ייצוגי, ביחס לזהות אותם נמענים פרטניים. לצד זאת, בהליך קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת חוקיותו של הקישור שנכלל לפרק זמן קצר בהודעות שנשלחו לנמענים, כאשר מחלוקת זו מעוררת מספר סוגיות שהמענה להן מורכב, לרבות: (1) האם הקישור עצמו אינו עונה לדרישות הדין )סוגיה בה הוצגה פסיקה לשני הכיוונים;( (2) מהו המשקל שיש לתת לעובדה, כי תמיד ניתנה אפשרות לנמען להסיר עצמו בהודעה חוזרת, גם בתקופה שבה הוצג הקישור )כאשר המשיבה הציגה ראיות לכך שלאורך התקופה התקבלו בקשות הסרה באמצעות הודעה חוזרת;( (3) עסקינן בפרק זמן קצר יחסית, שבו לא הופיע יידוע מפורש בדבר האפשרות לשלוח הודעה חוזרת; (4) לאור הלכת בן-עמי )וכן פסיקה נוספת שהציגה המשיבה,( קיימת שאלה כבדת משקל בדבר האפשרות לברר בנסיבות ענייננו )בהן ההודעה נשלחת על ידי מקור ידוע ומוכר, ולא על ידי גורם עלום( תובענה ייצוגית שעניינה השימוש בקישור, לאור השאלות הפרטניות שהציפה המשיבה )ואשר נזכרות בסעיפים 4 ו6- לעיל.( יצוין, כי המבקש חלוק על דעתה של המשיבה, אך מסכים כי הסוגייה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות שהמענה להן, בעת הזו, מעורר חוסר וודאות משפטית. בנסיבות אלו, אין נוסחה מדעית שביכולתה לשקלל את טענות הצדדים, כאשר לצד זאת שאלות רבות נוספות בדבר זהות הנמענים הרלוונטיים להליך, הצדדים הגיעו להסכמה על תרומה בהיקף כספי נכבד, של 225,000 ,₪ כמפורט לעיל, והם סבורים כי סכום זה ראוי והוגן, בשים לב לטענות בהליך, לשלב הדיוני, הערות בית המשפט בדיון קדם המשפט, ולסיכונים ולסיכויים המתעוררים כתוצאה מהשאלות שהוצגו לעיל, ואשר

המענה להן אינו פשוט ובהחלט אינו וודאי.

40.

שנית, ובכל הנוגע לעצם התרומה, הרי שבשים לב לנסיבות ההליך, אין אפשרות מעשית לאתר את חברי הקבוצה הנטענת ולהעניק להם פיצוי באופן ישיר. כפי שהובהר לעיל, המשיבה הציגה למבקש ולבא כוחו, כי פרטי הנמענים מוזנים למערכות חדרי הכושר באופן אוטומטי, הכולל את הסכמתם או סירובם לקבלת דברי פרסומת. משכך, גם לו היינו מניחים כי נמען זה או אחר, בשל טעות נקודתית, זכה להודעה הגם שלא ניתנה הסכמתו, אין דרך מעשית לברר זאת במסגרת הליך ייצוגי.

בדומה, גם במסגרת המחלוקת הנוגעת בשימוש בקישור בהודעות שנשלחו, הסוגיות שהוצפו בהליך דנא

מייצרות קושי של ממש בבירור ייצוגי של זהות חברי הקבוצה, ואיתורם באופן פרטני לצורך הענקת פיצוי. סביר להניח, כי כל ניסיון לעשות כן יוביל להוצאה כספית אדירה, אשר תפגע בהסדר פשרה זה ואף תאיין

את האפשרות לקדמו - כאשר בתי המשפט שוקלים את עלות יישום הסדר הפשרה, תוך העדפת מנגנונים

פשוטים המפנים את מירב המשאבים לרכיב הפיצוי ולא נוגסים ברכיב הפיצוי המוקדש לפתרון המחלוקת

)ראו, למשל, - תצ )מרכז( 36499-10-16 אליצור לוגסי נ' סלקום ישראל בע"מ (נבו, ,(10.2.22 בס' .(78

משכך, הצדדים סבורים כי הסדר פשרה זה, בו מוענקת תרומה כמפורט לעיל, הינו הסדר פשרה ראוי - כעולה בקנה אחד עם פסיקה ענפה בה בתי המשפט אישרו ומאשרים הסדרי פשרה בהם הפיצוי ניתן בדמות תרומה

לעמותות - לרבות בהליכים ייצוגיים שעניינם סעיף 30א לחוק התקשורת.

כך למשל, נפנה לת"צ 4367-06-21 גרי נ' ברופי בע"מ ואח' (נבו, (9.1.23 אשר עסק בבקשת אישור לפי סעיף

30א לחוק התקשורת. שם, לצד חידוד נהלים, הוסכם על תרומת שירות ניקוי וחידוש רהיטים לעמותות

שונות בסך של 100,000 .₪ בית המשפט קבע, כי מדובר בסכום ראוי ובמנגנון ראוי )שם, החל מסעיף :(16

"משהמבקש לא הציג בבקשת האישור כל נתון ממנו ניתן היה ללמוד אודות תחשיבי האומדנים והערכות שלו, הרי שנחה דעתי כי ההפרש בין הסכום שנתבע לבין הסכום שניתן כהטבה במסגרת הסדר הפשרה האמור נובע מפערי מידע שהיו בעת הגשת בקשת האישור. לפיכך, סבורני כי בנסיבות

העניין התחייבויות המשיבים והטבה שבהסדר הפשרה הינן פיצוי הולם לחברי הקבוצה.

הסדר הפשרה מביא בחשבון את הסיכונים והסיכויים הרובצים לפתחם של כל אחד מן הצדדים, והוא עדיף על פני ניהול ההליך עד תומו. הסכם הפשרה כולל אכיפה ויישום של הוראות הדין; החלופה להסדר הפשרה היא קיומו של הליך משפטי ארוך ויקר, שתוצאתו אינה ידועה למי מהצדדים וככל הנראה ידרוש מינוי מומחה; הסדר הפשרה חוסך את הצורך בבירור בקשת האישור ובהשקעת

משאבים ועלויות רבים הן של הצדדים, הן של בית המשפט והן של הציבור בכללותו.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, הריני סבור כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".

עוד ראו תצ )ת"א( 64816-01-17 מיכאל דור לב נ' פלאפון תקשורת בע"מ (נבו, ,(9.6.20 אשר עסק גם הוא בסעיף 30א לחוק התקשורת. הצדדים הסכימו לתרום 400,000 ₪ באמצעות הענקת שירותי גלישה ושיחות

של המשיבה שם, לעמותות. וכך קבע בית המשפט )שם, החל מעמ' :(3

"סכום ההחזר יינתן באמצעות מתן כרטיסי "גלובל סים" של פלאפון – שירות שפתוח ללקוחות כלל החברות ומאפשר גלישה והוצאת שיחות בעת שהות בחו"ל – לעמותות המפורטות להלן, שהוצעו על פעילותן יכולות להפיק תועלת רבה מהשירות  המוצע )להלן:

ידי ב"כ המבקשים, שבמסגרת "הפיצוי.("

לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה וביתר כתבי הטענות סבורני, שיש לאשרו. הסכם הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. סיום ההליך בהסכם פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בתובענה לעומת הסיכונים האפשריים הכרוכים בהמשך בירור התובענה. בפרט, נוכח הקושי הקיים באיתור חברי הקבוצה והפיצוי שניתן לטובת הציבור".

41.

שלישית, להסדר הפשרה ישנו גם יתרון משמעותי מבחינת יעילות וחיסכון בזמן. בקשת האישור עוד בתחילת בירורה, ובפני הצדדים עוד הליכים ערעוריים, ולאחריהם, במידת הצורך, גם ניהול ההליך לגופו, ומשכך, היו חולפות שנים רבות עד מיצוי ההליך עד תום, לרבות בערכאות הערעור. יש אפוא תועלת רבה בהסדר פשרה שיביא כבר עתה תועלת ויסדיר את המחלוקת בין הצדדים.

42. 

ורביעית, הסדר הפשרה כולל הסדרה עתידית, כמפורט לעיל, אשר מתייחסת לטענות המרכזיות שהועלו

בבקשת האישור, ופותרת אותן צופה פני עתיד וכן עוסקות בהכוונת התנהגות.

43.

בנסיבות אלו, מובן שהסדר הפשרה משקף את הערכת וחלוקת הסיכונים בין הצדדים בנוגע להליך, ועולה

בקנה אחד עם הסדרי פשרה נוספים שאושרו על בסיס עקרונות דומים לאלו המוצגים לעיל.

ג.2.   הסדר הפשרה מקדם את תכליות חוק תובענות ייצוגיות

44.

התועלות בהסדר פשרה זה מהוות מתן סעד הולם בנסיבות העניין )סעיף (3)1 לחוק תובענות ייצוגיות.( הצדדים סבורים כי הסדר הפשרה, מקיים גם את תכליות אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו )סעיף (2)1 לחוק תובענות ייצוגיות

45.

כמו כן, יש להביא בחשבון את העלויות ההתדיינות וכן את התשלומים להם התחייבה המשיבה

להעניק כגמול למבקשו ושכ"ט עורכי דין לבא כוחו

46.

על פי הפסיקה, לצורך בחינת שיקולי הרתעה יש להביא בחשבון גם את עלויות ההתדיינות של הנתבע, התשלומים שנפסקו לטובת התובע הייצוגי ובא הכוח הייצוגי, ואת הוצאות ביצוע הסדר הפשרה המושתות עליהן )ר:' ת"צ )מחוזי מר(' 5731-08-07 קיכל 'נ בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ)בו, ;(31.7.2011 ת"צ )מחוזי מר(' 28848-02-12 גולדנברג 'נ גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ נ)בו, .((3.10.2013 בענייננו, מדובר על הוצאות משמעותיות, הכוללות את עלות הגנתה, את עלות הפשרה ויישומה, את עלויות הגמול ושכר הטרחה המשולמות למבקש ולבא כוחו, ועוד.

47.

כמו כן, המשך בירורה של התובענה יחייב דיון ממושך וארוך ומתן הכרעות במחלוקות  העובדתיות והמשפטיות בין הצדדים.

48.

מובן אפוא, כי בירור ההליך יצריך השקעת משאבים רבים, הן מבחינת הצדדים והן מבחינת המערכת השיפוטית. הסדר הפשרה שהצדדים הגיעו אליו חוסך את הצורך בהשקעת משאבים אלו, ומכאן שהוא מקיים את התכלית של נ"יהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות" )סעיף (4)1 לחוק תובענות ייצוגיות.(

ג.3.   פטור ממינוי בודק

49.

הצדדים סבורים כי בנסיבות העניין, אין צורך במינוי בודק לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת בין

היתר מן הטעמים הבאים:

ראשית, "בודק" על-פי חוק תובענות ייצוגיות, הינו "בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית." בקשת האישור והתובענה הייצוגית בענייננו עוסקת בעיקרה במחלוקת משפטית, ובית המשפט הנכבד הוא כידוע המומחה )בהא הידיעה( לענייני משפט, כך שאין בענייננו צורך במינוי מומחה נוסף

בתחום זה.

וראו, למשל, גם את החלטת כבוד השופט ח' כבוב בת"צ )ת"א( 47490-09-13 תועלת לציבור 'נ כלל תעשיות

50.

בע"מ )פורסם בנבו, ,(06.08.2015 לאשר הסדר פשרה, ללא צורך במינוי בודק:

"השאלה האם סכום הפיצוי עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם הפשרה הינו הוגן וראוי

איננו נובע משווי החברה, אלא נובע הוא מהערכת הסיכויים והסיכונים של  התובענה, סיכויים וסיכונים אשר כדי להעריכם יש לבחון שאלות משפטיות ושאלות עובדתיות אשר לבודק אין כל יתרון בבחינתן על פני בית המשפט, בית המשפט הוא בעל המומחיות הנדרשת להשיב על שאלות אלו בהתאם לחומרים אשר הונחו בפניו ולהעריך את הסיכויים והסיכונים

של כל צד לתביעה על פי אותם נתונים"...

51.

שנית, מינוי בודק יאריך את משך הזמן עד לאישור וביצוע הסדר הפשרה ויגרור עלויות נוספות. רצוי לייתר

זאת, בנסיבות תיק זה.

52.

שלישית, מתווה הפשרה בהליך זה הולך בדרכן של פשרות בהליכים ייצוגיים נוספים שדנו בבקשות אישור לפי סעיף 30א לחוק התקשורת )וחלקם צוטטו בסעיף 40 לעיל,( כאשר גם שם לא מונה בודק על ידי המותבים שדנו בהליכים.

53.

עובדות אלו, כמו גם הרצון למנוע עלויות העלולות להכביד על הצדדים ואף לסכל את הפשרה, מהווים טעמים מוצדקים לבית-המשפט הנכבד להפעיל את סמכותו לפי סעיף )19ב(1)( לחוק תובענות ייצוגיות, ולא למנות

בודק, וראו בש"א )מחוזי ת"א( 3058/07 ארגס 'נ תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית )פורסם בנבו, ;(13.9.2009 ת"צ )מחוזי מרכז( 50063-07-10 לוין 'נ חברת פרטנר תקשורת בע"מ )פורסם בנבו, (23.5.2012 בפסקה ;27 וגם: בש"א )מחוזי ת"א( 1184/08 אקר 'נ מירס תקשורת בע"מ )פורסם בנבו, ;(10.11.2009 ת"צ )מחוזי חי(' 3699-06-10  סלימאן  'נ חד  אסף תעשיות  בע"מ )פורסם בנבו;(19.7.2011, ת"צ )מחוזי מר(' 45726-07-11 יוסף שאול שנה 'נ שופרסל בע"מ )פורסם בנבו, ;(2013 ת"צ )מחוזי מר(' 39086-10-11 בשן 'נ

סנו מפעלי ברונוס בע"מ )פורסם בנבו, .((2014

ג.4.    המלצת הצדדים לגמול ולשכר טרחה סבירה, ועולה בקנה אחד עם הפסיקה

54.

כאמור לעיל, הצדדים ממליצים על גמול בסך של 15,000 ועל שכר טרחה בסך של 45,000 בתוספת מע"מ

כדין, כאשר הסכומים משולמים בנוסף לסכום ההטבה הכולל.

55.

לצורך המלצה זו, הצדדים לקחו בחשבון, בין היתר, את התועלת הכספית הגלומה בהסדר הפשרה; התועלת הנוספת שיביא הסדר הפשרה לחברי הקבוצה גם בעתיד; העבודה הרבה ושעות העבודה הרבות שהושקעו על-ידי המבקש ובא כוחו, שכללו, בין היתר, את ניהול בקשת האישור; ניהול משא ומתן ממושך עם ב"כ

המשיבה; הסיכון וההוצאות שלקחו על עצמם המבקש ובא-כוחו בניהול ההליך; וכן החיסכון בזמן שיפוטי,

נוכח סיום ההליך בפשרה בשלב מוקדם זה;

למותר לציין, כי שיעורים אלו עולים בקנה אחד עם השיעורים המקובלים בפסיקה, וראו דוגמאות - תצ 50737-01-19 לפינר 'נ בנק הפועלים בע"מ נ)בו, (5.4.21 - גמול ושכ"ט בשיעור של 28% 175,000) (₪ ביחס להטבות בשווי 620,000 ;₪ תצ 63193-09-17 מרגלית 'נ ג'ויי מועדון כושר וספורט בע"מ נ)בו, (7.4.20 - גמול ושכ"ט בשיעור של 26% 520,000) (₪ ביחס להטבות בשווי 2,000,000 ;₪ תצ 42472-12-16 סילברמן 'נ

שופרסל בע"מ נ)בו, (22.7.19 - גמול ושכ"ט בשיעור של 29.4% 190,000) (₪ ביחס להשבה בשווי 645,000 ;₪ תצ 70184-11-16 בר 'נ קבוצת מגנוליה תכשיטי כסף בע"מ נ)בו, (9.3.20 - גמול ושכ"ט בשיעור של 27.5% 412,500) (₪ ביחס לפיצוי בסך 1.5 מיליון ₪ שניתן ברובו בהטבות; תצ 20717-12-18 בריוטי 'נ קליניק אונליין

בע"מ נ)בו, (5.5.19 - גמול ושכ"ט בשיעור של 31% 130,000) (₪ ביחס לפיצוי בסך 420,000 ₪ במוצרים;

56.

הצדדים סבורים - נוכח הערכותיהם את הסיכונים והסיכויים הטמונים בניהול התיק - כי ההסכם שאליו

הגיעו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה; וכי סיום ההליך בהסכם פשרה בנסיבות ענייננו, היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת שבין הצדדים, באופן הממלא אחר מטרות החוק באופן הולם וראוי בנסיבות העניין.

57.

מוסכם, כי המשיבה תישא בהוצאות הכרוכות בפרסומים לפי הוראות סעיפים )25א(3)( ו)25-א(4)( לחוק

תובענות ייצוגיות.

58.

לנוכח האמור בית המשפט הנכבד מתבקש להורות כאמור ברישא לבקשה זו.

59.

תצהירי בעלי-הדין ובאי-כוחם מצורפים לכאן כנספח ,3 כנדרש בתקנה )12ב( לתקנות.

הודעה על הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו2006- ת"צ (רחובות) 36066-12-21 ליאור חאיק נ' חיים פרנקל השקעות בע"מ

ביום 16.12.21 הגיש המבקש, מר ליאור חאיק, לבית משפט השלום ברחובות, בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, חיים פרנקל השקעות בע"מ "(המבקש" ו"-המשיבה.)" עניינה

של בקשת האישור בטענה, כי המשיבה מפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים,) התשמ"ב1982- עת היא שולחת לנמענים הודעות שיווקיות ללא הסכמה, מאפשרת לנמענים להסיר עצמם באמצעות קישור בלבד והודעותיה לא עומדות בדרישות הצורניות הקבועות בחוק התקשורת. המשיבה כפרה בטענות בבקשת האישור, מנימוקים רבים המפורטים בתשובתה

לבקשת האישור. ביום 23.5.23 הצדדים הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה לבית המשפט.

א. הגדרת חברי הקבוצה בהסדר הפשרה

כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת אשר שוגר על ידי חברת חיים פרנקל השקעות בע"מ ו/או על ידי

מי מחדרי הכושר ברשת "ספייס" בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים,) התשמ"ב,1982- לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או לאחר שהודיע על סירוב לקבלת דברי פרסומת ו/או מבלי שצוינו בפרסומות פרטי יצירת הקשר ויתר הפרטים הנדרשים בדין, וזאת בשבע השנים שקדמו למועד להגשת התובענה נושא בקשה זו ועד למועד אישור הסדר

פשרה זה.

ב. עיקרי הסדר הפשרה

לצרכי פשרה בלבד ולשם סילוק מלא של כל טענות בקשת אישור ובכפוף לאישור ההסדר על ידי

בית המשפט, הוסכם כי המשיבה תפעל כדלקמן:

בתוך 60 יום מהמועד בו יהפוך פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה לחלוט, המשיבה תתרום

לקרן לב"י - האגודה למען החייל מנויים לחדרי הכושר ברשת ספייס בשווי כולל 225,000 .₪

המשיבה וחדרי הכושר ברשת ספייס יחדדו את נהליהם על מנת לוודא הקפדה על הוראות הדין,

וכן יקפידו הקפדה יתרה על כך, שבכל הודעה פרסומית יצוין, כי הנמען יכול להסיר עצמו

באמצעות משלוח הודעה חוזרת.

ג. גמול ושכר טרחה המלצת הצדדים המוסכמת לעניין גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו היא, כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 15,000 ש"ח, ושכר טרחה לבא כוחו בסך של 45,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין

ד. התנגדות ופרישה

המועד האחרון להגשת התנגדויות להסדר הפשרה או להמלצה המוסכמת בעניין גמול ושכר

טרחה וכן להודיע על פרישה מהקבוצה המיוצגת הינו 45 יום לאחר פרסום הודעה זו.

ה. זהות המבקש ובא הכוח המייצג

המבקש הינו מר ליאור חאיק. בא כוח המבקש והקבוצה המיוצגת הוא עו"ד אליעזר שוורץ, מרח'

עין הקורא 10 ראשון לציון, טל: ,03-9458888 פקס: 03-9458887

. עיון בקשת אישור התובענה כייצוגית, בקשת אישור הסדר הפשרה ונוסח ההסדר המלא עומדים לעיון בפנקס התובענות הייצוגיות, במשרדי בא הכוח המייצג וכן באתר האינטרנט "נט המשפט"

ז. כללי

הנוסח המלא של הסדר הפשרה הוא המחייב ובכל מקרה של סתירה בין תוכן הודעה זו ובין האמור בהסדר, יגבר האמור בהסדר. נוסח הודעה זו אושר על ידי בית המשפט, והיא מתפרסמת על פי החלטתו.

45.

ת

תצהיר

אני הח"מ, מר אדם לוין הנושא ת.ז. מס' ,066455015 לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה

צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזאת בכתב כדלקמן:

1. אני בא כוחה של חיים פרנקל השקעות בע"מ, המשיבה במסגרת ת.צ 36066-12-21 בבית משפט השלום ברחובות (להלן יקראו בהתאמה: "המשיבה" ו- "בקשת האישור.)"

2. אני מוסמך ליתן, ונותן, תצהיר זה בשמה של המשיבה, בתמיכה לבקשה לאישור הסדר פשרה, המוגשת מטעם המבקש והמשיבה בהליך הנ"ל.

3. בהתאם להוראות סעיף (18ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו2006- ותקנה (12ב)2() לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע,2010- הריני להצהיר, כי כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה בהליך הנ"ל מפורטים בהסדר הפשרה ובבקשה לאשרו, המוגשים לבית הדין הנכבד.

4. הגמול ושכר הטרחה שיקבלו המבקש ובא כוחו, יהיה כפי שיפסוק בית המשפט הנכבד, ומלבדם, המבקש

ובא כוחו לא קיבלו ולא יקבלו מהמשיבה כל טובת הנאה אחרת, בקשר להסדר, במישרין או בעקיפין.

5. זהו שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת

אישור

אני הח"מ, עו"ד יונתן רפפורט מאשר, כי מר אדם לוין ת.ז 066455015 חתם על תצהיר זה ביום 23.5.23 לאחר שהזהרתיו, כי עליו להצהיר את האמת, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, אם לא יעשה כן.

דג